בנם הצעיר של רחל ואברהם. נולד ביום י"ט בסיוון תרפ"ו (1.6.1926) בעיירה קרסנוברוד שבמחוז לובלין בפולין. אח ליהושע, שמעון, אסתר מרים וסנדר דוד.

ישראל גדל והתחנך בעיירת הולדתו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1.9.1939 ופלישת גרמניה הנאצית לפולין, סמוך למועד בר המצווה שלו, נמלט עם משפחתו מזרחה לכיוון אוקראינה (אז - בברית המועצות).

בתוככי ברית המועצות התקיימה המשפחה בתנאים קשים של קור ורעב. פלישת הגרמנים לברית המועצות במבצע "ברברוסה" ב-22 ביוני 1941 הביאה לגיוס המוני. ישראל, שהיה בן חמש-עשרה, הוסתר בידי אחותו אסתר בעליית הגג מחשש שיגויס לצבא האדום. במהלך המלחמה אבי המשפחה נפטר. האח שמעון עבר לוורשה, הקים משפחה ועקבותיהם נעלמו. האח סנדר דוד נרצח בידי הנאצים.

מלחמת העולם תמה ב-8 במאי 1945. בסיומה נדדה המשפחה ברחבי אירופה עד שהגיעו למחנה העקורים "מינכנברג" ליד העיר קאסל בגרמניה, שם שהו זמן מה. עם היוודע הפוגרום ביהודי העיר קְיֶילְצֶה בפולין ביוני 1946, גמלה בלב בני המשפחה ההחלטה לעלות לארץ ישראל.

ב-9 מאי 1949, שנה לאחר קום המדינה, הגיעו לנמל חיפה באונייה "עצמאות". המשפחה גרה תחילה במחנה האוהלים "שער העלייה" בכניסה לעיר חיפה, ומשם עברה לבית עולים בשכונה אחוזת שמואל ("אחוזה"). לבסוף השתקעה בדירת שיכון בקריית ים ג'.

ישראל, שהיה בן עשרים ושלוש בעלייתו לארץ, השתלב בעבודה לאחר שהוכשר כנהג טרקטור. הועסק ביישור גבעות החול של קריית ים.

בדצמבר 1950, שנה וחצי מהעלייה לארץ, גויס לצה"ל. שירת כלוחם בחטיבת כרמלי ובהמשך בגולני, השתלב ביחידה ומילא תפקידיו במסירות. כאשר יצא הביתה לחופשות לא שכח להביא לאחייניותיו הקטנות ופלים ודברי מתיקה.

ישראל היה בחור שקט מאוד, רגוע ונעים הליכות. תכנן להינשא לחברתו לאחר שישתחרר משירות סדיר. מאחר שגר יחד עם אימו והיה המפרנס היחיד, הוקדם מועד שחרורו מהצבא.

ימים ספורים לפני מועד השחרור השתתף ישראל בקרב עקוב מדם בשפך הירדן ליד הכנרת. מטרת הקרב הייתה למנוע את השתלטות הצבא הסורי על שלוש גבעות באזור המפורז, בגבול ישראל-סוריה, שנודעו בשמות תל אל-מוטילה, מוצב "השפך" ומוצב "הדמות". הקרב, שהחל ב-2.5.1951 ונמשך חמישה ימים, גבה את חייהם של ארבעים ואחד חיילי גדוד 13 של גולני, וכשבעים חיילים נפצעו בו. בסופו נסוגו הכוחות הסוריים מהאזור.

טוראי ישראל קופפר נפל בקרב על יד הכנרת ביום ל' בניסן תשי"א (6.5.1951). בן עשרים וחמש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעפולה. הותיר אחריו אם ואחים.

כתבה רחל, נכדתה של אחותו אסתר: "אני רוצה לספר לך כי אתה בליבות כולנו, באהבה ובגעגועים, אף שלא הכרנוך ואולי דווקא בשל תחושת ההחמצה. ההחמצה על שנלקחת באיבך, על הטלטלה שפקדה את המשפחה והכאב שפילח אותה, על שלא זכית להקים משפחה ולחיות חיים שלמים, על שאיננו יכולים להודות לך שבזכותך אנו חיים במדינתנו, ישראל, כבני חורין. יהי זכרך ברוך!"

חמישה חודשים אחרי נפילת ישראל נולד לאחותו בן ונקרא על שמו – יצחק ישראל.

ישראל מונצח באתר ההנצחה ובמוזיאון חטיבת גולני בצומת גולני, באתר החטיבה מוקדש דף לזכרו וצורף אלבום זיכרון הכולל תמונות ומידע על קרב תל מוטילה ועל החללים האחרים בו. כן הוא מונצח באנדרטה לבני קריית ים שנפלו במערכות ישראל ובאנדרטה שהוקמה בתל מוטילה, במזרח מושב אלמגור משקיפה לכנרת, לזכר חללי הקרבות שם.